<h1>הבתים — שערי תענית שער חמישי</h1>
<h2>דף יא.</h2>
הרואה חלום רע צריך להתענות למחר, כדי שישוב ויעור ממעשיו ויחפש בהם ויחזור בתשובה, [ומתענה] ואפילו בשבת, ומתפלל עננו בכל תפלה אע"פ שלא קבלה מבעוד יום, לר"ם. כתב הראב"ד בעל הלכות שהמתענה בשבת אומר אחר תפלתו עננו. ויש מי שאמר שאין אומרים בשבת עננו, ונראין דברי הר"ם. המתענה בראש חדש מזכיר של ראש חדש ושל תענית.
הנודר שיצום עשרה ימים באי זה יום שירצה, והיה מתענה ביום אחד, והוצרך לצאת לדרך לענין מצוה או מפני כבוד אדם גדול, הרי זה אוכל ופורע יום אחר, שהרי לא קבע הימים האלו בתחלת הנדר, לר"ם. מלשון הר"ם שמענו שאם קבע תעניתו יום ידוע אינו לווה תעניתו. ואין צריך לומר בתעניות צבור הקבועין, והראב"ד כתב שאמר יום סתם לווה ופורע אבל גזרת צבור אינו לווה ופורע, וטעם הדבר בתענית יחיד מפני שזה תלוי בדעתו, ודברי הר"ם נראין עיקר, יש מי שדקדק מלשון הר"ם שאפילו ביום סתם אינו לווה תעניתו אלא מפני דבר מצוה או מפני אדם גדול, ויש מי שכתב שכן הדין אם מצטער הוא בתעניתו. ויש מי שכתב שאם היה מצטער בתעניתו ואמר יום זה אוכל ואינו צריך לפרוע, הואיל ואינו יכול לצער עצמו, ונראין דבריו. יש מי שכתב שאפילו ביום סתם אם התפלל תפלת תענית שוב אינו לווה. ויראה לי שאפילו התפלל תפלת תענית לווה תעניתו ופורע. מי שהיה מתענה ושכח ואכל משלים תעניתו ומתפלל תפלת תענית, בד"א כשנדר יום זה אבל יום סתם אבד תעניתו אם אכל ושתה, וחייב לצום יום אחד. ומה שאמרו לווה אדם תעניתו ופורע בשאר תעניות אבל בתענית חלום אינו לווהו, אלא חייב להתענות ביומו ואפילו בשבת, אלא שנפרעין ממנו דין עונג שבת, ומה תקנתו יתענה גם כן למחר באחד בשבת.
<h2>דף כד.</h2>
הנודר שיצום עשרה ימים באי זה יום שירצה, והיה מתענה ביום אחד, והוצרך לצאת לדרך לענין מצוה או מפני כבוד אדם גדול, הרי זה אוכל ופורע יום אחר, שהרי לא קבע הימים האלו בתחלת הנדר, לר"ם. מלשון הר"ם שמענו שאם קבע תעניתו יום ידוע אינו לווה תעניתו. ואין צריך לומר בתעניות צבור הקבועין, והראב"ד כתב שאמר יום סתם לווה ופורע אבל גזרת צבור אינו לווה ופורע, וטעם הדבר בתענית יחיד מפני שזה תלוי בדעתו, ודברי הר"ם נראין עיקר, יש מי שדקדק מלשון הר"ם שאפילו ביום סתם אינו לווה תעניתו אלא מפני דבר מצוה או מפני אדם גדול, ויש מי שכתב שכן הדין אם מצטער הוא בתעניתו. ויש מי שכתב שאם היה מצטער בתעניתו ואמר יום זה אוכל ואינו צריך לפרוע, הואיל ואינו יכול לצער עצמו, ונראין דבריו. יש מי שכתב שאפילו ביום סתם אם התפלל תפלת תענית שוב אינו לווה. ויראה לי שאפילו התפלל תפלת תענית לווה תעניתו ופורע. מי שהיה מתענה ושכח ואכל משלים תעניתו ומתפלל תפלת תענית, בד"א כשנדר יום זה אבל יום סתם אבד תעניתו אם אכל ושתה, וחייב לצום יום אחד. ומה שאמרו לווה אדם תעניתו ופורע בשאר תעניות אבל בתענית חלום אינו לווהו, אלא חייב להתענות ביומו ואפילו בשבת, אלא שנפרעין ממנו דין עונג שבת, ומה תקנתו יתענה גם כן למחר באחד בשבת.
